מחירי הקנאביס נמוכים מדי? משרד הכלכלה פתח חקירה בחשד לייבוא בהיצף
"הייבוא הציף את השוק והוביל לירידת מחירים ולתחרות לא הוגנת": משרד הכלכלה הודיע על פתיחת חקירה, לאחר שחברות גידול ישראליות הסובלות מהפסדים הגישו תלונה בטענה שהייבוא גורם להן למכור סחורה בזול. אם יימצא בחקירה שמתקיים יבוא בהיצף ייתכן שיוטל מס על יבוא קנאביס מקנדה
משרד הכלכלה הודיע הבוקר (חמישי) על פתיחה בחקירה רשמית בחשד ל”יבוא בהיצף” של קנאביס רפואי מקנדה, זאת לאחר ש-5 חברות קנאביס ישראליות פנו אל המשרד בתחילת החודש (ינואר 24) בתלונה בדרישה לפתוח בחקירה בחשד שחברות קנאביס מתחרות העוסקות בייבוא מחו”ל ביצעו יבוא בהיצף.
עוד קודם, במהלך חצי השנה האחרונה, התקיימו דיונים בנושא הייבוא של קנאביס מחו”ל והשפעתו על השוק בין נציגי משרדי הבריאות והכלכלה, ונערכו סיורים במתקנים של חברות בענף, בעיקר לאחר דיווחים על קריסת חברות הקנאביס הציבוריות בבורסה, שמצידן טענו בין היתר שלייבוא היה חלק משמעותי בקריסתן.
על פי משרד הכלכלה, “יבוא בהיצף” הוא יבוא של טובין דומים שמבוצע כאשר מחיר הייצוא של הסחורה לישראל נמוך ממחיר המכירה של היצרן בחו”ל, כלומר, לדוגמה, יצרן קנדי שמוכר לישראל קנאביס במחיר נמוך יותר מזה בו הוא נמכר בארץ המוצא. “טובין דומים” מוגדרים ככאלה שהינם בעלי תכונות פיזיות דומות, שמיוצרים באופן דומה, שיש דמיון מבחינת השימוש בהם, מבחינת צורת השיווק שלהם וכיו”ב.
המכירה במחירי היצף, כשלעצמה, אינה אסורה על פי חוק ואף לא על פי ההסכמים הבין לאומיים, אך אם נגרם או עלול להיגרם נזק כתוצאה מן היבוא בהיצף, רואים בכך פגיעה בכללי הסחר ההוגן. במקרה כזה רשאית המדינה הנפגעת להתגונן מפני היבוא בהיצף בדרך של הטלת מס על היבוא.
כלומר, אם בתום החקירה שנפתחה כעת ושצפויה להימשך כמה חודשים, יימצא כי אכן נעשה יבוא בהיצף, תוכל ישראל להטיל מס על קנאביס מקנדה, שכמובן יעלה את מחירו בבתי המרקחת ויוביל, כך מגדלי הקנאביס הישראליים מקווים, להצלחה שלהם במכירות.
“המכירות שלנו צנחו והיבואנים עושים מבצע 1+1, התחרות לא הוגנת”
כך למשל, חברת בזלת טענה בתלונתה למשרד הכלכלה כי “היבוא מקנדה נעשה לעתים במודל של מכירה בקונסיגנציה (תשלום שניתן בדיעבד רק עבור סחורה שנמכרה בפועל ללקוחות, מ.ק), מה שגורם לכך שהיא נאלצת להתמודד עם תחרות לא הגיונית”.
חברת קאן פור לייף טוענת כי המכירות שלה צנחו בכ-50% בעקבות היבוא. “בשנים 2020-2021 היו לנו הזמנות עבור תאי גידול מלאים במחיר מוסכם של כ-5 ש”ח לגרם, אך עם התחלת הייבוא הספקים עבורם גידלנו נאלצו להפסיק את ההסכמים היות שכמות המוצרים הנמכרים על ידיהם ירדה משמעותית. הייבוא גורם לכך שיצרנים מקומיים נאלצים לא לנצל את כל שטח הגידול שלהם או למכור תוצרת במחיר שמגיע אף עד ל-2 ש”ח לגרם בעוד שעלות הגידול היא 4.5 ש”ח לגרם”.
חברת כאן עדן גידולים התלוננה כי השקיעה מיליוני שקלים בפיתוח החווה “ומצאנו עצמנו בתחרות לא הוגנת מול יבוא בהיצף”. עוד לטענתה, “לעתים על מנת להיפטר מסחורה היבואנים מורידים את המחירים עד 49 ש”ח (לאריזת 10 גרם, מ.ק) או מבצע 1+1 כשהשני בחינם… בתנאים אלו אנו לא יכולים להתמודד ונאלצים לספוג הפסדים ואחת התוצאות של התחרות הבלתי הוגנת היא העדפת החולים תוצרת חוץ על פני תוצרת הארץ ולכן אנו נאלצים להשמיד תוצרת”.
חברת אברגרין סולומון טוענת כי “נאלצנו למכור כ-60% במחיר ממוצע של 4 ש”ח לגרם – פחות מעלות הגידול – ואת היתר אנו נאלצים להשמיד. אם הייבוא לא ייבלם ניאלץ לסגור את החווה”.
חברת קנערבה טוענת כי “החל משנת 2021 ועד היום חווינו במקום עלייה בהכנסות ירידה חדה של 30% בסך כולל של מיליוני שקלים שמהווה איום קיומי על החברה. לטעמנו יש קשר ישיר בין הירידה בהכנסות לבין הגדלת כמות הייבוא. המגדלים הישראלים מעסיקים ומפרנסים אלפי משפחות והייבוא פוגע בהן וגורם לסגירתם”.
פניות אלו הצטרפו לעתירה לבג”ץ משנת 2021 שנדחתה, לפניה קודמת למשרד הבריאות מצד התאחדות התעשיינים, וכן לטענות שעלו כאמור בדוחות פומביים של החברות הציבוריות תיקון עולם, יוניבו, פנאקסיה, קנאשור, שיח מדיקל, אינטליקנה, טוגדר ופארמוקן, שרובן נכשלו בפעילות ועזבו את התחום זה מכבר. משרד הכלכלה מציין כי חברות אלו טענו בין היתר כי “יבוא מאסיבי של קנאביס היווה כ-50% מהצריכה, הציף את השוק הישראלי, הוביל לירידת מחירים ויצר שוק מוטה יבוא”.
“קיימות ראיות לנזק משמעותי לתעשייה המקומית”
בבדיקה שבוצעה על ידי דני טל, המשמש כמנהל מינהל היבוא במשרד הכלכלה והתעשייה, על בסיס נתוני מחירים סיטונאיים מקנדה משנת 2023, נמצא בין היתר כי מחיר גרם קנאביס בסיטונאות בקנדה בתקופה זו נע בסביבות ה-5 דולר קנדי לגרם (כ-3.7 דולר אמריקאי, או כ-13.5 ש”ח), בעוד שלעומת זאת, מנתוני המכס הישראלי שבדק את נתוני הייבוא בין 2020 ל-2022, נמצא כי המחיר הממוצע של יבוא הקנאביס מקנדה עמד בממוצע על כ-8.4 ש”ח לגרם, בטווח שנע בין 3.6 ל-11.3 ש”ח לגרם, כלומר מחיר הייבוא היה נמוך יותר מהמחיר בקנדה.
“לאחר שקיבלתי כי המחיר הממוצע בשוק הקנדי הוא כ-13.5 ש”ח לגרם ומחיר היצוא הממוצע לישראל הינו בין 3.6-11.3 ש”ח לגרם, מצאתי כי קיים לכאורה שיעור היצף של 62% אשר נע בין 19%-277%,” כתב.
“מבחינת נתוני היבוא מצאתי כי חל גידול משמעותי בהיקף היבוא וכי קיימות ראיות לכאורה לנזק משמעותי לתעשייה המקומית, לפגיעה ברווחיות שירדה בקרב החברות הציבוריות מ-39% בשנת 2020 ל-23% בשנת 2022, ולפגיעה בנתח שוק שהתוצרת המקומית היוותה 100% ממנו בשנת 2019 וכ-50% בלבד בשנת 2023”.
נתוני הייבוא עליהם התבסס טל בבדיקתו, שפורסמו במגזין קנאביס לאורך השנים, מראים כי ישראל ייבאה כ-15 ק”ג קנאביס בשנת 2020, כ-22 טון קנאביס בשנת 2021 וכ-24 טון קנאביס בשנת 2022, כאשר 84% מסך כל הייבוא היה מקנדה, 8% מפורטוגל, 6% מאורוגוואי ו-3% מאוגנדה.
נתונים אלו הפכו כזכור את ישראל לתקופה מסוימת בשנת 2021 ליבואנית הקנאביס מס’ 1 בעולם, אם כי יש לציין שמאז ישראל איבדה את התואר הזה לאוסטרליה וכן שמסיבה לא ידועה טל לא מתייחס בדוח שלו לנתון שנחשף לאחרונה במגזין קנאביס לפיו בשנת 2023 דווקא נרשמה ירידה בייבוא קנאביס לישראל.
“יש קשר סיבתי בין הייבוא לבין הנזק”
לטענת טל, “לא נמצאו בשלב זה ראיות לקיומו של הסדר כלשהו בין יצרנים זרים לישראלים להגבלת התחרות, אך כן נמצא כי הייצור, התקינה ודרישות האיכות לטיפול בקנאביס מייצור מקומי ומייבוא הינן דומות לכאורה, וכך גם השימוש במוצרים דומה גם כן. הם נמכרים באותם בתי מרקחת, דומים בתכונותיהם, בצורתם ובחומרים הפעילים בהם, מסופקים לאותם הלקוחות באותם ערוצי שיווק ולאותם צרכים”.
עוד הוא קובע כי “לא ניתן להסביר את הפגיעה בייצור המקומי בירידה בביקוש בשל הגידול העקבי בהיקף הרישיונות המונפק לשימוש רפואי ולכן מצאתי כי יש קשר סיבתי בין היבוא לבין הנזק. עוד מצאתי כי ישנן ראיות מספיקות לכאורה לקיומם של יבוא בהיצף, של נזק ממשי או הסתברות לנזק ממשי לענף היצרני המקומי, וקשר סיבתי בין היבוא בהיצף לנזק האמור”.
לפי משרד הכלכלה, במהלך החקירה צפוי טל לבחון האם אכן היבוא של קנאביס מחו”ל הוביל את היצרנים המקומיים בענף לחיתוך מחירים ולירידה במכירות, בתזרים המזומנים, בתעסוקה, ביכולת לגייס הון ועוד. החלטה מקדמית צפויה להתקבל בתוך 2-3 חודשים לכל הפחות.
מה אולי מפספסים במשרד הכלכלה?
גורמים בענף הקנאביס מצביעים על כמה פערים לא מובנים בממצאים שהפיק דני טל. לדבריהם, משרד הכלכלה מתעלם מכמה בעיות עקרוניות בנתונים ובאופן בהסקת המסקנות של טל, למשל, שהבדיקה שהוא ביצע על נתוני המחירים נעשתה על שנת 2023, בעוד שנתוני הייבוא שנבדקו הם של 2020-2022 (כאמור, במהלך 2023 חלה ירידה חדה בייבוא לישראל).
פער נוסף לדבריהם הוא שאחד האדנים עליהם מתבסס טל בקביעתו כי ישנו לכאורה חשד ליבוא בהיצף, הוא “הפיכתן של חלק מהחברות היצרניות ליבואניות”, כאשר כדוגמה הוא נותן את 3 החברות: תיקון עולם, בול פארמה ופנאקסיה, אלו לדבריו “סגרו את פעילות הייצור המקומי והפכו לחברות העוסקות בייבוא”. עם זאת, תיקון עולם לא ייבאה מחו”ל כלל, פנאקסיה מעולם לא גידלה קנאביס וייבאה מעט מאוד בשנים הראשונות של הענף, ושתיהן – למרות שעסקו לטענתו בייבוא – לא הצליחו וחדלו כמעט לחלוטין מפעילות בתחום.
בנוסף, משרד הכלכלה מתעלם מכך שבשנת 2023 נבלם באופן חריג ביותר קצב העלייה במספר המטופלים, עד כדי כך שבכל חצי השנה הראשונה של 2023 נוספו רק כ-150 מטופלים חדשים, לעומת כ-15,000 בתקופה המקבילה ב-2021 לדוגמה. כלומר, חברות הוקמו על בסיס ציפייה לקצב גידול דומה לזה של 2021, שנעצר, ואיתו קהל לקוחותיהן, כך שהירידה בביקוש לסחורה לא נגרמה בהכרח בגלל הייבוא אלא בגלל שאין מספיק לקוחות.
הסבר אפשרי שניתן מגורמים בענף לפערים הללו בממצאים הוא שייתכן שבמשרד הכלכלה ניזונו רק מצד אחד של השוק, וכן שהם יוצאים מנקודת הנחה שקנאביס הוא מוצר “קומודיטי”, כלומר, שכל קנאביס הוא קנאביס, ללא הבדלים כלשהם. לדבריהם, ייתכן שבמשרד הכלכלה לא מבינים אולי עד הסוף את האיכויות השונות של תפרחות קנאביס, שיכולות בשווקים שונים להימכר במחירים שונים גם אם הן מכילות, כפי שנמצא בבדיקה שביצע המשרד, את אותם אחוזי רכיבים פעילים, או שהן עוברות דרך אותם מפעלי אריזה ובתי מרקחת בדרכן לצרכן.
